fbpx

פלים (באנגלית: C8H11NO2+C10H12N2O+C43H66N12O12S2)

יאנה שומרת את התקליטים של מייקל במדף הכי בהיר בחדר. בשבתות שהשמש צובעת את השמיים באדום והאור זוהר עליהם כמו גביע, היא שרה לי Bad מבעד לווילונות האמבטיה. היא מלמדת אותי את הליכת הירח, ואני מלמד אותה להתנשק צרפתית. בין ערימה מצטברת של אוזניות ודיוקני קאנבס חצי גמורים היא שומרת גלובוס קטן עם 52 מדינות שהיא רוצה לבקר בהן – אחת לכל קיץ שנשאר לנו לחיות ביחד. לפעמים אני עוצר אותה מלהשתמש במילה במילה ״לברוח״. ​עם 180 מיליגרם שאני שוטף כמו ויטמינים אני מעביר את הפה שלי על הגוף שלה. "תהיה עדין איתי," היא לוחשת. אני אוהב שהיא חושבת שאני מקצוען. הצחוק שלה מרוח על השפתיים שלי. הדרך שבה היא נושכת את שלה, עד שהלב שלה רוקד מהר יותר, חזק יותר, שהאהבה שלנו נוטפת החוצה, עד שעשן ה-MJ לא מותיר בחדר פינה אחת של היגיון.

"רגאי בנוי על קצב הלב," היא אומרת, אבל כשהראש של יאנה מונח על החזה שלי היא גורמת לו להישמע כמו דאנס-האוס. היא קוראת להרגשה הזאת פלים. בין גיטרה נוטה לערימת תווי סרנדות שמופרדות עם פרחים כמו סימניה, היא מחברת שירים לרגשות שאנחנו לא יכולים לתאר. "פלים," היא אומרת, "הוא שם להרגשה שאתה מנסה לתפוס, כמו צילום, שגורמת לשכל לזהות אותה, לנתח אותה, ולהכניסה לקונטקסט, היכן שהיא מתפוגגת ללא יותר לטעם לוואי. זה סוג של אושר שאי אפשר לתפוס עם המוח. סוג של קוד שיכול להיקרא רק על ידי הלב."

אני חושב שבמילון קוראים לזה אקסטזי, אבל יש לי מספיק ניסיון איתו כדי לדעת אחרת. מספיק מבט אחד עליך כדי להבין. האחת שמשאירה אותי אילם, שגורמת לכל שיר להישמע כמו שיר אהבה, ששורפת את הלב באיטיות והוא עדיין רוצה למשוך קרוב יותר כמו עש ללהבה, כמו התמכרות שגובלת באי-שפיות, כמו קסם. הקסם שלך הופך את השכחה לקשה.

ד"ר ווסט אומר שאהבה מורכבת משילוב של דופמין, סרוטונין, אוקסיטוצין שמתנגשים איפשהו במוח אבל נדמה שאין לו מספיק מהמוח הזה כדי לדעת טוב יותר. אהבה מרגישים בלב. היא אינסטינקטיביות חייתית שהתפתחה במשך 80 מיליון שנים עד שהפכה לסטייה חסרת היגיון. אין טעם לנתח אהבה, או להתחבא מאחורי ציטוטים ומילים גדולות כדי לתאר אותה. לפעמים נשיקה פתאומית, מלמול מתוך שינה, או הודעה שנשלחה בשלוש בלילה ללא כל מחשבה מוקדמת יעשו את העבודה טוב יותר. לפעמים צריך רק לאהוב.