fbpx

ג'ק כל יכול (ואם נתחרט על כך בוקר אז נישן עד הצהריים)

אני מתייצב מתחת לחלון שלך בחצות. אני עומד שם כמה דקות כאילו אני מחכה למשהו. אני שואף. אני נושף. אני עדיין מאוהב; עדיין תוהה אם תוכלי לסלוח לי, ואם יהיה לי מספיק אוויר לדפוק בדלת ולדקלם משהו שעבד בטלוויזיה לפני שתסגרי אותה בפני, ואם התשובה תהיה "לא" אז אשאיר מכתב או אקדיש לך ספר שהסוף בו שמח, ואם "זה לא מספיק" אז אני מקווה שאת אוהבת רוק עממי בחלון ממי שמתאר רגשות יותר טוב ממני, ואם "אולי", או אם עוד יש בך ספק, אז תדעי שאין דבר בעולם שאני רוצה יותר מלהעביר את הגעגוע דרך השפתיים ולעבור על הפרטים בבוקר.